ויסות רגשי

תהליך הויסות הרגשי מתחיל מרגע הלידה. בחודשים הראשונים , התינוק תלוי לחלוטין בהורה שיביא לרגיעה
(חיבוק, מגע, טון דיבור).
החל מגיל שנתיים-שלוש, עם התפתחות השפה, ניתן להתחיל ללמד את הילד לשיים רגשות ("אתה כועס עכשיו") ולהציע כלים ראשוניים להרגעה. התהליך מבשיל משמעותית בסביבות גיל 6-7, אך ממשיך להשתכלל עד גיל ההתבגרות המאוחר.

זוהי טעות נפוצה, אך מדובר בשני מנגנונים שונים שלעיתים משיקים:
1. ויסות רגשי: נוגע ליכולת לנהל רגשות (כעס, עצב, תסכול).
2. ויסות חושי (Sensory Processing): נוגע לאופן בו המוח מעבד קלטים מהחושים (רעש, מגע, אור).
ילד עם רגישות חושית (למשל, רגישות לרעש) עשוי לחוות "הצפה" שתוביל להתפרצות רגשית, אך המקור הוא חושי. אבחנה מדויקת אצל מרפאה בעיסוק או מטפלת רגשית היא קריטית להתאמת הטיפול.

בהחלט.הטיפול בויסות רגשי הוא יעיל מאוד ומתמקד בשלושה ערוצים:
1. הדרכת הורים: מתן כלים להורים להוות "מיכל" (Container) ולווסת את הילד ברגעי משבר (Co-Regulation).
2. טיפול רגשי לילד: עבודה דרך משחק (Play Therapy) לעיבוד רגשות ולמידת אסטרטגיות הרגעה.
3. התאמת הסביבה: יצירת סדר יום צפוי והפחתת טריגרים מיותרים.
שיפור משמעותי נראה לרוב תוך מספר חודשים של עבודה עקבית.