בשבוע שעבר דיברנו על "הפרשנות הנדיבה" - ההבנה שהילד שלנו הוא טוב מיסודו, גם כשהוא מתנהג "רע". היום, בחלק השני של הסדרה, נצלול עמוק יותר ונשאל: אם הוא טוב, למה הוא מתנהג ככה?
דמיינו שאתם בצרפת, רעבים מאוד, ואתם לא יודעים מילה בצרפתית. אתם נכנסים למאפייה ומנסים לבקש בגט, אבל המוכר לא מבין. אתם מנסים שוב, הוא עדיין לא מבין. התיסכול עולה, ובסוף אתם אולי דופקים על הדלפק בייאוש. המוכר חושב שאתם אלימים, אבל אתם בסך הכל רעבים ולא מובנים.
התנהגות היא שפה (מסורבלת)
ילדים, בדיוק כמו התייר הרעב, משתמשים בהתנהגות כשאוצר המילים הרגשי שלהם נגמר.
כשהילד שלכם צועק "אני שונא אותך!", הוא כנראה לא באמת שונא אתכם. הוא מנסה להגיד משהו אחר לגמרי, אבל אין לו את המילים לזה.
המילון של ימית: תרגום התנהגות לצרכים
- הילד אומר: "את אמא רעה! את אף פעם לא נותנת לי כלום!"
- התרגום הרגשי: "אני מרגיש שאני מאבד שליטה ומפחד שלא רואים את הרצונות שלי."
- הילד אומר: (מרביץ לאחותו הקטנה)
- התרגום הרגשי: "אני מרגיש בודד וחושש שהיא תפסה את המקום שלי בלב שלך. אני צריך חיבור."
ההבדל בין "חוסר כבוד" ל"חוסר ויסות"
הטעות הכי גדולה שלנו כהורים היא שאנחנו מפרשים חוסר ויסות (Dysregulation) כחוסר כבוד (Disrespect).
ילד שלא מצליח להירגע הוא לא ילד שמזלזל בכם. הוא ילד שהמערכת העצבית שלו מוצפת ("הצפה רגשית"). ברגע שנבין את זה, נוכל להפסיק להיעלב ולהתחיל לעזור.
מה עושים עם המידע הזה?
במקום לכעוס על הצעקה, נסו לדבר אל הצורך.
במקום: "אל תדבר אלי ככה!", נסו: "וואו, אני שומעת שאתה ממש כועס. משהו ממש הכעיס אותך עכשיו."
זה לא פותר את הבעיה בין רגע, אבל זה משנה את האווירה ממלחמה לשותפות. אתם והילד באותו צד.
בחלק השלישי והאחרון בשבוע הבא: איך עושים את זה תכל'ס? 3 שאלות שעוצרות מאבקים ברגע האמת.
️
הבהרה משפטית חשובה:
התכנים באתר אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי/רפואי. בכל מקרה של מצוקה יש לפנות לגורם מוסמך.