שיקוף
הגדרה קלינית (השפה היבשה)
טכניקה בפסיכותרפיה (ובמיוחד בטיפול בילדים וטיפול במשחק) שבה המטפל מתאר מילולית את פעולותיו או רגשותיו של המטופל, כפי שהם נצפים ברגע הנוכחי. השיקוף מסייע בארגון החוויה הפנימית של הילד וביצירת תחושת נראות.
הגדרה ימיתית (בגובה העיניים)
שיקוף זה כמו להיות "קריין ספורט" של החיים של הילד שלכם. אנחנו פשוט מתארים לו את מה שאנחנו רואים, בלי להוסיף פרשנות, ביקורת או שאלות.
במקום לשאול "למה אתה בונה מגדל כזה?", אנחנו אומרים: "אני רואה שאתה בונה מגדל גבוה מאוד מקוביות אדומות".
זה נשמע פשוט, אבל זה קסם. כשאנחנו משקפים לילד את המציאות שלו, הוא מרגיש קיים, הוא מרגיש מעניין, והוא לומד לתת מילים למעשים ולרגשות שלו.
איך זה נראה בבית?
-
🧩
בזמן משחק:
"אתה מסדר את כל המכוניות בשורה ישרה." (במקום לשבח סתם "איזה יופי", אנחנו מתארים את העשייה). -
😡
בזמן סערת רגשות:
"אני רואה שהפנים שלך נהיו אדומות והידיים שלך קפוצות לאגרופים." (שיקוף גופני שעוזר לילד לזהות כעס). -
💬
בשיחה:
"אתה מספר לי שממש נעלבת כשיונתן לא רצה לשחק איתך." (שיקוף תוכן שנותן תוקף לחוויה).
למה זה כל כך חשוב?
שיקוף הוא הבסיס לאמפתיה. הוא עוזר לילד לחבר בין העולם הפנימי שלו (רגשות, מחשבות) לבין העולם החיצוני (מעשים, מילים). ילד שמשקפים לו את רגשותיו לומד לזהות אותם בעצמו ("אני כועס") במקום רק לפעול אותם (להרביץ).
⚖️
הבהרה משפטית חשובה:
התכנים באתר אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי/רפואי. בכל מקרה של מצוקה יש לפנות לגורם מוסמך.
מונחים נוספים במילון
מרגישים שזה נוגע בכם?
אם קראתם את זה והרגשתם שמשהו פה מדבר אליכם, אני כאן בשבילכם. בואו נדבר ונראה איך אני יכולה לעזור.
דברו איתי