טקס שינה -

טקס שינה הוא רצף פעולות קבוע ומרגיע המבוצע בכל ערב לפני השינה, שמטרתו לאותת למוח ולגוף של הילד שהגיע הזמן להוריד הילוך ולהיפרד מהיום. מעבר לפעולות הטכניות (מקלחת, צחצוח), טקס השינה הוא זמן של חיבור רגשי ואינטימיות ("זמן איכות") שממלא את הילד בביטחון ומאפשר לו לשחרר את האחיזה בהורה ולהירדם ברוגע.

סיוט הערב

השעה שמונה בערב, ואתם גמורים. הילד, לעומת זאת, מתחיל את ה"מסיבה". הוא רץ, משתולל, מבקש מים, עוד סיפור, עוד פיפי. ההשכבה הופכת למאבק כוחות מתיש שנגמר בצעקות ובכי. אתם יוצאים מהחדר בתחושת תסכול, והוא נרדם עם דמעות.

למה זה קורה?

שינה היא סוג של פרידה. פרידה מהיום, ופרידה מכם (ההורים). עבור ילדים רבים, הפרידה הזו מעוררת חרדה ("מי ישמור עלי כשאני עוצם עיניים?").
כשהילד "מושך זמן", הוא בעצם מבקש עוד ודאות ועוד קירבה. טקס שינה קבוע מספק בדיוק את זה: הוא יוצר מבנה ידוע מראש (ודאות) ומסתיים במגע וחיבור (ביטחון), מה שמוריד את רמת הקורטיזול (הורמון הלחץ) ומאפשר למלטונין (הורמון השינה) לעבוד.

💡 המרכיבים לטקס שינה מנצח

1.

הדרגתיות (כיבוי אורות): כשעה לפני השינה, עמעמו אורות בבית, הנמיכו מסכים ורעש. עזרו למוח להבין שלילה יורד.
2.

רצף קבוע: ארוחת ערב -> מקלחת -> פיג'מה -> סיפור -> שיר/חיבוק -> לילה טוב. הסדר חשוב יותר מהתוכן. שמרו עליו גם בסופ"ש.
3.

סיום חיובי: סיימו את היום במשפט מעצים: "היה לי כיף לשחק איתך היום בלגו", או "אני אוהבת את איך שחלקת עם אחיך". שהמחשבה האחרונה לפני השינה תהיה טובה.

שאלות נפוצות

מה עושים כשהוא יוצא מהחדר?

מחזירים. בשקט, ברוגע, וענייניות. "עכשיו לילה, חוזרים למיטה". בלי הטפות מוסר, בלי לכעוס. גם אם צריך לעשות את זה 20 פעם. המסר הוא: "אנחנו לא משחקים עכשיו, עכשיו ישנים".

עד איזה גיל צריך טקס שינה?

תמיד! גם למבוגרים יש טקס שינה (לצחצח שיניים, לקרוא ספר). התוכן משתנה עם הגיל (במקום סיפור – שיחה על היום שהיה), אבל הצורך במעבר הדרגתי מערות לשינה קיים אצל כולנו.