הבלוג של ימית
מאמרים, תובנות וכלים מעשיים להורים
מאמרים, תובנות וכלים מעשיים להורים
מאמרים אחרונים שיעזרו לכם בדרך

הערב המשפחתי היה אמור להיות כיף: משחק קופסה, קלפים או כדורגל בחצר. אבל ברגע שהניצחון חומק מהידיים של הילד, האווירה מתהפכת בשנייה: בכי, צעקות, האשמות ב"רמאות!", ולפעמים אפילו לוח המשחק שמתעופף באוויר. אתם מוצאים את עצמכם מתוסכלים ושואלים: "למה הוא לא יכול פשוט ליהנות מהמשחק?" כמי שראתה אלפי משחקים בהפסקות בבית הספר ובגן (כאשת חינוך […]

האם הילד שלכם מתקשה להסתגל למסגרת חדשה? עוברים דירה והמתח באוויר? או אולי לקראת לידת אח והשינוי כבר מורגש? החיים מלאים במעברים - קטנים וגדולים - ובעוד שמבוגרים מתמודדים עם זה בקלות יחסית, עבור ילדים, קשיי הסתגלות הם אתגר רגשי עצום. כגננת לשעבר וכמטפלת רגשית כיום, ראיתי מאות ילדים ברגעי הפרידה בבוקר. אני יודעת שהבכי […]

הילד מנסה לבנות מגדל, לצייר קו ישר, או להרכיב פאזל - ופתאום, בום! הכל מתפזר, צעקה משתחררת, ובכי אדיר ממלא את החדר. כהורים, האינסטינקט הראשון שלנו הוא לרוץ ו"לתקן": להרכיב במקומם, להגיד "לא קרה כלום", או לפעמים לכעוס על הדרמה. כמי שעבדה שנים במשרד החינוך (כגננת וכמורה) וכיום בקליניקה, אני רואה את הסיטואציה הזו שוב […]

כשהילד חווה הצפה רגשית, הכלים הקונבנציונליים לעיתים נכשלים. בפוסט זה נצלול אל הגישה ההוליסטית הרואה בקושי בוויסות קריאה לעזרה של הגוף והנפש כאחד. נלמד כיצד ליצור מרחב בטוח שמאפשר לילד לחזור לאיזון דרך הבנה עמוקה של הצרכים הרגשיים שלו.

הסצנה הבאה מוכרת לכל הורה: הילד חוזר מהגן או בית הספר, זורק את התיק בכעס, וצורח "אני שונא את כולם!". התגובה האוטומטית שלנו היא לרוב אחת משתיים: או שאנחנו כועסים על ההתנהגות ("למה לזרוק את התיק?!"), או שאנחנו מנסים מיד "לתקן" את המצב ("לא נורא חמודי, מחר יהיה יום חדש"). אבל רגע לפני התגובה, מתרחש […]

השעה 16:30. בחוץ כבר מתחיל להחשיך, הגשם מטפטף, ואתם אוספים את הילד מהצהרון. הגננת או המורה מחייכת ואומרת: "הוא היה מדהים היום! עזר לחברים, אכל יפה, הקשיב בריכוז." הלב שלכם מתמלא גאווה. אבל אז, אתם נכנסים לאוטו או הביתה, ופתאום - הילד מתחלף. התיק נזרק בעצבים, הנעליים עפות, וכל בקשה הכי קטנה ("בוא נשטוף ידיים") […]

הטלפון מצלצל באמצע יום העבודה. על הצג מופיע השם "הגננת". הבטן שלכם מתהפכת עוד לפני שעניתם. "תקשיבי," היא אומרת, "הוא שוב דחף ילד במפגש. הוא לא הקשיב כשביקשתי לסדר. זה לא יכול להימשך ככה." אתם מנתקים את השיחה המומים ובעיקר - לא מאמינים. הילד שאתם מכירים בבית הוא עדין, רגיש, משחק יפה עם האחים שלו, […]

החורף הגיע, ואיתו גם האורחים הלא קרואים: הנזלת, השיעול, החום, והמשפט שכל הורה חושש לשמוע בבוקר: "אמא/אבא, כואב לי הגרון". שוב ימי מחלה, שוב ביטול תוכניות, שוב הילד בבית ואתם… איך לומר בעדינות? מטפסים על הקירות. זה לא רק הטיפול הפיזי בילד. זה הבידוד, השבירה של השגרה, הדאגה, והתחושה הזו שאין אוויר. בתוך תפקיד "האחות […]

הימים שבהם הילד היה חוזר הביתה עם תעודה מקופלת בתיק כבר כמעט עברו מן העולם. היום, קבלת התעודה או גיליון ההערכה מתרחשת ב"לייב" – בשיחה משותפת שלכם, המורה והילד/ה. האתגר: "משפט שדה" או הזדמנות?הסיטואציה הזו, שבה הילד יושב פיזית בין שני "כוחות סמכות" ענקיים – ההורים מצד אחד והמורה מצד שני – יכולה להיות מלחיצה […]

הסיטואציה מוכרת לכולנו: אתם חוזרים הביתה עייפים, הילד מבקש משהו, אתם אומרים "לא", ובתגובה – צרחות, זריקת חפצים, או משפט שפוגע בדיוק בבטן הרכה. באותו רגע, המוח שלנו (ההורים) מחווט לפרשנות מהירה: "הוא עושה לי דווקא", "הוא ילד רע", "הוא לא מכבד אותי". כשאנחנו חושבים כך, התגובה שלנו בהתאם: כעס, ענישה, וריחוק. אבל מה אם […]

השעה 2:00 בלילה. דלת נפתחת בדממה, צעדים קטנים במסדרון, ואז יד קטנה נוגעת לכם בכתף (או בועטת לכם בצלעות). "אמא/אבא, אני יכול לישון איתכם?". באותו רגע, מעבר לעייפות, מתעורר פחד קדמוני אצל כל הורה מודרני: הפחד מהרגל. "אם אני אתן לו עכשיו, הוא לא ייצא מפה עד הצבא". "אנחנו הורסים לו את העצמאות". "אנחנו הורסים […]

בשבוע שעבר דיברנו על "הפרשנות הנדיבה" - ההבנה שהילד שלנו הוא טוב מיסודו, גם כשהוא מתנהג "רע". היום, בחלק השני של הסדרה, נצלול עמוק יותר ונשאל: אם הוא טוב, למה הוא מתנהג ככה? דמיינו שאתם בצרפת, רעבים מאוד, ואתם לא יודעים מילה בצרפתית. אתם נכנסים למאפייה ומנסים לבקש בגט, אבל המוכר לא מבין. אתם מנסים […]

בפוסט הקודם נירמלנו את הצורך בקרבה לילה. אבל מה קורה כשהחלטתם שזהו? שאתם רוצים את המרחב שלכם בחזרה? איך עושים את זה בלי לגרום לילד להרגיש דחוי? ההכנה מתחילה ביום (לא ב-2 בלילה) הטעות הכי גדולה היא לנסות להציב גבול חדש כשהילד (ואתם) חצי ישנים. השינוי מתחיל בשיחה רגועה בשעות האור. "חמודי, שמנו לב שבזמן […]

"אני שונא אותך!", "את האימא הכי גרועה בעולם!", "הלוואי שהייתה לי אימא אחרת!". המילים האלו, כשהן נזרקות אלינו מהילד שלנו ברגע של כעס, יכולות להרגיש כמו סכין בלב. האינסטינקט הראשוני שלנו הוא להיפגע, להתגונן, או לתקוף חזרה. זה טבעי לגמרי. אבל ברגעים האלו בדיוק, הסמכות ההורית שלנו עומדת למבחן האמיתי שלה. האתגר: המילים שחודרות ללב […]

כהורים, האינטואיציה שלנו היא הכלי החזק ביותר שיש לנו. אבל לפעמים, דווקא כשאנחנו הכי צריכים אותה, היא מתערפלת מרוב דאגה. "האם זה סתם שלב שעובר?", "אולי הוא סתם עייף?", או "האם קורה משהו שאני מפספסת?". מצוקה רגשית אצל ילדים לא תמיד נראית כמו בכי דרמטי או התקף זעם. לפעמים היא שקטה, מתגנבת, ומשנה את ניגון […]

האם אפשר להציב גבולות מבלי לפגוע בקשר? המפתח טמון ביצירת תחושת שייכות וערך עצמי. בואו לגלות איך לעבור ממודל של שליטה למודל של שיתוף פעולה ועידוד, שישנה את הדינמיקה בבית וייתן לילדכם כנפיים לצמוח.

השקדיות פורחות, הטבע מתעורר, ובכל הגנים ובתי הספר עסוקים בנטיעות. ט"ו בשבט הוא חג של התחדשות וצמיחה, אבל עבורנו ההורים, הוא גם הזמנה יפהפייה להתבוננות פנימה. כמו העץ, גם המשפחה שלנו היא אורגניזם חי שזקוק לתנאים מסוימים כדי לשגשג. אנחנו רגילים להסתכל על "הפירות" - הציונים בלימודים, ההתנהגות בנימוסי שולחן, ההישגים בחוגים. אבל החג הזה […]

את נכנסת למיטה ב-23:00 בלילה, מותשת עד עמקי נשמתך. בן הזוג שלך שואל: "אבל למה את כל כך עייפה? הכלים שטופים, הילדים ישנים, הכל רגוע". ואת רוצה לצרוח, אבל אין לך כוח אפילו לזה. כי העייפות שלך היא לא בגופך. היא בראשך. היא נובעת מהרשימה האינסופית שרצה לך במוח: *לקבוע תור לשיננית לנועה, להעביר כסף […]

זה קורה בדרך כלל באזור אמצע כיתה א', או תחילת כיתה ב'. הילד או הילדה חוזרים הביתה עם פרצוף נפול ומשפט שמרסק לכם את הלב: "אמא, לכולם כבר יש ווטסאפ, ורק אני בחוץ. אתם לא מבינים שאתם הורסים לי את החיים החברתיים?". באותו רגע, כל העקרונות שלנו על "ילדות ללא מסכים" ועל זה ש"סטיב ג'ובס […]

ניסיתם את המדבקות, ניסיתם להחזיר למיטה, ניסיתם לשחד בפרסים, והילד עדיין מגיע. למה? בחלק האחרון של הסדרה, אני רוצה להציע זווית אחרת: יכול להיות שהבעיה בכלל לא קשורה לשינה. שינה היא פרידה אנחנו המבוגרים רואים בשינה זמן מנוחה. ילדים רואים בשינה זמן שבו הם צריכים להיפרד מאיתנו, מהתודעה, ומהשליטה. כדי שילד יסכים "לשחרר" ולהירדם לבד, […]