העברה בין-דורית

השדים מן העבר

אתם מרגישים תגובה רגשית לא פרופורציונלית למשהו שהילד עשה. למשל, הוא שפך חלב, ואתם התפוצצתם מזעם.
אחר כך אתם שואלים: "למה הגבתי ככה?". התשובה לרוב נמצאת בילדות שלכם. אולי בבית שגדלתם בו אסור היה ללכלך? אולי טעות הייתה גוררת עונש כבד? הילד שלכם "לוחץ" על הכפתורים הפצועים של הילד הפנימי שבכם.

איך עוצרים את השרשרת?

הבשורה הטובה היא שהשרשרת ניתנת לעצירה. ברגע שאנחנו מבינים ש"הקול בראש" שלנו הוא לא האמת המוחלטת אלא דפוס שירשנו, אנחנו יכולים לבחון אותו.
קוראים לזה "הורות מודעת". זה לא אומר להאשים את ההורים שלנו (שעשו כמיטב יכולתם עם הכלים שהיו להם), אלא לקחת אחריות על מה אנחנו מעבירים הלאה ומה אנחנו משאירים מאחור.

שאלות נפוצות

האם צריך "לחפור בעבר" בשביל זה?

אנחנו לא נשארים בעבר, אלא מבקרים בו כדי להבין את ההווה. המטרה היא לא להאשים את הסבים והסבתות, אלא לשחרר אתכם מכבלים שלא משרתים אתכם יותר, כדי שתוכלו להיות ההורים שאתם רוצים להיות.