הפרעת קשב וריכוז (ADHD) | מילון רגשות | ימית פרנטה רואס

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא שונות נוירולוגית המשפיעה על היכולת של הילד לווסת קשב, אימפולסיביות ותנועתיות. זו לא "לקות למידה" וזה בטח לא "פינוק" או "חוסר חינוך". ילד עם ADHD הוא כמו מכונית מירוץ עם מנוע של פרארי אבל ברקסים של אופניים – יש לזה המון כוח, אבל קשה מאוד לשלוט בו ללא הדרכה ונחיתה נכונה.

האתגר היומיומי

אתם רואים אותו שוכח את התיק בפעם המאה, מתפרץ לדברי אחרים, או פשוט "מרחף" באמצע שיחה.
המורים מתלוננים, הבית בבלגן תמידי, והלב שלכם נחמץ כשהוא אומר "אני טיפש" או "אני ילד רע". הכאב האמיתי הוא הפער בין הפוטנציאל האדיר שלו לבין התסכול שהוא חווה במציאות.

זה לא רק לימודים, זה רגש

מחקרים מראים שילדים עם הפרעת קשב מקבלים בממוצע 20,000 הערות שליליות יותר מחבריהם עד גיל 12. התוצאה היא פגיעה אנושה בדימוי העצמי.
לכן, הטיפול שאני מציעה לא מתמקד ב"איך להכין שיעורי בית", אלא בשיקום הערך העצמי (החוסן הנפשי) ובהקניית כלים לו ויסות רגשי. כשהילד לומד לאהוב את "המנוע" שלו ולנהל אותו, השמיים הם הגבול.

💡 3 כלים לניהול נכון בבית

1.

הוראות קצרות וממוקדות: במקום "לך תסדר את החדר ותתארגן למקלחת", אמרו: "תרים בבקשה את המגבת מהרצפה". הוראה אחת בכל פעם.
2.

שיקוף חיובי (רגעים של שקט): ילדי ADHD רגילים לקבל יחס כשהם מפריעים. הפכו את המשוואה: תפסו אותם כשהם רגועים או משחקים יפה והחמיאו להם על כך ("איזה יופי אתה יושב ומצייר בריכוז").
3.

ספורט כתרופה: פעילות גופנית מעלה באופן טבעי את רמת הדופמין במוח. חוג ספורט הוא לא מותרות עבורם, הוא צורך גופני בסיסי.

שאלות נפוצות על ADHD

האם את ממליצה על ריטלין?

אני לא רופאה ולא רושמת תרופות. ההחלטה על טיפול תרופתי היא רפואית והורית בלבד. התפקיד שלי הוא לתת לילד ולהורים כלים התנהגותיים ורגשיים שיעזרו לו לפרוח, עם או בלי טיפול תרופתי.

האם זה עובר כשגדלים?

ההפרעה היא נוירולוגית ונשארת לרוב לכל החיים, אבל הביטוי שלה משתנה. עם הכלים הנכונים, מבוגרים עם ADHD הופכים לרוב ליזמים, אמנים ואנשים יצירתיים ומצליחים מאוד בגלל היכולת שלהם לחשוב "מחוץ לקופסה".